חוסר בהפקדות פנסיוניות

בסוף שנת 2007 נחתם צו הרחבה להסכם פנסיית חובה אשר חל על כל ציבור המעסיקים והעובדים במשק החל מינואר 2008. על אף שכל המעסיקים מחוייבים בהפקדות פנסיוניות עבור עובדיהם, לא כולם עושים כן. ייתכן שההפרשות לא מבוצעות כתוצאה מכך שהמעסיקים מתקשים בתשלום או כי אינם מודעים לחקיקה הרלוונטית ומפרישים סכומים לא נכונים.

ההפרשות הפנסיוניות מועברות לקרנות הפנסיה (או לביטוחי מנהלים) ומחושבות בהתאם לשיעורי ההפרשה לפנסיה חובה.

שיעורי ההפרשה עודכנו במרוצת השנים במספר פעימות, עד הפעימה האחרונה שנכנסה לתוקף ב- 1/1/2017 (6.5% תגמולי מעביד, 6% תגמולי עובד ו- 6% פיצויים).

ניהול חסכונות לפנסיה​

קרנות הפנסיה מנוהלות על ידי החברות המנהלות (חברות הביטוח ובתי השקעות) והן מנהלות את חסכונות הציבור עד לפרישה. בנוסף, הקרנות מציעות כיסויים ביטוחיים למקרי נכות ומוות ולבסוף משלמות פנסיה לכל החיים כנגד המרת סכום חיסכון שנצבר.

החברות המנהלות גובות דמי ניהול, כשיעור מהפרמיה וכשיעור מהחיסכון, עבור ניהול ותפעול הקרן. בנוסף, הן משקיעות את החסכונות באפיקי השקעה שונים והתשואות שמושגות נזקפות במלואן לחסכונות.

ככל שדמי הניהול גבוהים יותר והתשואות נמוכות יותר – כך החיסכון יקטן, ולהיפך.

“אז כמה יהיה לי בסוף?”

בואו ניקח עובד לדוגמה. העובד בן 30, ללא יתרת חיסכון (נכנס לשוק העבודה), משתכר 10,000 ש”ח לחודש והמעסיק מפריש לו בהתאם לחוק פנסיית חובה (18.5% מהשכר).

בפרישת העובד (גיל 67) החיסכון יעמוד על כ- 1.65 מל”ש, בהתבסס על שיעור דמי ניהול ממוצעים בשוק ותשואה של 4.26% שנתי. הפנסיה החודשית הצפויה החל מגיל 67 תעמוד על כ- 8,340 ש”ח.

על אף האמור לעיל, סכום החיסכון תלוי בהתנהגות החוסך. לדוגמה, אם החוסך יבחר למשוך את סכום הפיצויים בפרישה, יתרת החיסכון תרד ל 1.05 מל”ש והפנסיה החודשית תעמוד על כ- 5,300 ש”ח.

דוגמה נוספת – במקרה שבו החוסך יבחר לפרוש בגיל 64 במקום 67, יתרת החיסכון תקטן בכרבע מליון ש”ח ותעמוד על כ- 1.4 מל”ש.

התנהגות החוסך אינה הפקטור היחיד שיקבע את סכום החיסכון. גם התנהגות המעביד תשפיע על כספי הפנסיה של העובד.

חוסר בהפקדות פנסיוניות

חשוב לוודא שהמעביד משלם כמו שצריך​

התנהלות המעביד בכל מה שקשור לכספי הפנסיה של העובד הינה קריטית והפקדות לא נכונות עשויות לפגוע באופן משמעותי בפנסיה העתידית של העובד.

אחד הפקטורים החשובים שיש לבדוק הינו בסיס השכר הקובע שעל בסיסו מחושבות ההפרשות הפנסיוניות. ישנם רכיבים שלא נכללים בשכר בהתאם לחוק, למשל שווי שימוש, בונוס, משכורת 13 ושעות נוספות, אולם רוב השכר אמור בד”כ להוות חלק מהשכר הקובע. לכן חשוב מאוד לוודא שהשכר הקובע שעל בסיסו מחושבות ההפרשות לפנסיה הינו נכון!

בואו נחזור לדוגמה הבסיסית שלנו – עובד בן 30, ללא יתרת חיסכון (נכנס לשוק העבודה), משתכר 10,000 ש”ח לחודש והמעסיק מפריש לו בהתאם לחוק פנסיית חובה (18.5% מהשכר). כאמור, יתרת החיסכון הצפויה בגיל 67 הינה כ- 1.65 מל”ש והפנסיה החודשית הינה 8,340 ש”ח.

במקרה שבו השכר הקובע שנלקח על ידי המעסיק לאורך כל התקופה עד גיל 67 הוא 7,000 במקום 10,000 (השכר האמיתי של העובד), אם בשל טעות ואם בשל רצון “לחסוך” בעלויות – סכום החסכון ייפגע משמעותית וירד בכחצי מיליון שקל! (מ- 1.65 מל”ש ל- 1.15 מל”ש).

במקרה שבו שיעור ההפרשה שנלקח אינו נכון, נניח 15% במקום 18.5%, סכום החסכון ירד בכ- 350 אלף ש”ח (מ- 1.65 מל”ש ל 1.3 מל”ש).

בדקו את הפנסיה שלכם!

כאמור, הפרשות לא נכונות לחסכון הפנסיוני שלכם עשויות לפגוע בפנסיה העתידית שלכם.

חשוב מאוד להיות עם האצבע על הדופק ולפנות למומחים הבקיאים בעולם הפנסיה בעת הצורך.

עד שנת 2020 אורי לפיד כיהן כאקטואר הראשי של קרנות הפנסיה של “כלל פנסיה וגמל”.

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב facebook
Facebook

צור קשר

דילוג לתוכן